מוסיקה ותנועה לילדים עם צרכים ייחודיים
השפעת המסר הקבוצתי

עופרה כהן, מחנכת מוסיקלית
המשלבת פעילות מוטורית עם מוסיקה מכל העולם

עופר טוריאל, מחנך מוסיקלי
מפמ"ר על החינוך המוסיקלי במשרד החינוך (בפנסיה)

הקדמה
מוסיקה ותנועה המתבצעים במבנה ובפעילות קבוצתית יכולים לתרום תרומות משמעותיות לילדים ומבוגרים עם צרכים ייחודיים, כמו אלה עם שיתוק מוחין, תסמונת דאון, ליקויי למידה, קשיים סנסומוטוריים, קשיים חברתיים והתנהגותיים ומגבלות או צרכים אחרים.

פעילויות תנועתיות ומוסיקליות יכולות לעורר התפתחות בדיבור, לספק ארגון קוגניטיבי ופעילות מוטורית וליצור סביבה משמעותית לחִבְרוּת, להעלאת הבטחון והדימוי העצמי ולמטרות בידור, פנאי ונופש.

המשולבת בתנועה קבוצתית מסייעת בהתפתחות הקוגנטיבית ועוזרת לזכור מידע ואירועים משמעותיים ואחרים בחיינו. כך, למשל, ילדים זוכרים את ה- ABC בעזרת השיר הצרפתי המפורסם או בעזרת שירי עם אחרים המשלבים את האלפבית וכן בעזרת חיקוי ותנועות הגוף ניתן ללמוד מספרים, מונחים ומושגים שפתיים.
בכל דרך יבשה אחרת הילדים מתקשים לזכור ביעילות סדר זה לדוגמא: מונחים ומילים.

בדרך זו ניתן לעזור לזכור את ימי השבוע, מספרי טלפון, מדינות, ערי בירה, שמות – כל אלה בעזרת נעימות ותנועות העוטפות את המלל. תהליך זה גם מעודד ומעורר מוטיבציה להתרכז וללמוד תחומי ידע שונים המשתלבים עם חיי היום יום.

ניתן לחבר אין ספור מנגינות קליטות המשלבות תנועה סביב כל סוגי התכנים ובכל סוגי המידע כולל לוח כפל ואירועים היסטוריים או נתונים גיאוגרפיים וכדו'. כך ניתן ללמד לספור בזוגות, שלשות וכדו' עם מנגינות מוכרות, תוך הוספת נימה היתולית ומבדרת למלל עצמו.

אפשר גם לעורר ולפתח כשרים יצירתיים כשהילדים או המבוגרים בעלי צרכים ייחודיים ממציאים רעיונות, מילים או מבצעים תנועות גוף ומיומנויות מוטוריות בסיסיות בהתאם לנושא.

מאחר ולזמרה, לשיח ולתנועה יש הרבה מן המשותף, הרי ששירת משפטים בנושאים הנ"ל מקנים לשרים הרגלי דיבור ופיסוק נאותים ובמקביל גם קואורדינציות קצביות בשפה ובתנועה ושליטה הולכת וגוברת על מרכיבי הדיבור והתנועה.

שירה בליווי כלי נשיפה עוזרים לשליטה הדרגתית על הנשימה והפיסוק בדיבור. אפשר להשתמש בחליליות או במשרוקיות לשם כך, תוך הארכה הדרגתית של משך הנשיפה.

משחקים מוסיקליים חברתיים תורמים לכשרים חברתיים כמו עמידה בתור, סבלנות וסובלנות, לקבל הוראות ולבצען בקפידה, מגע בעזרת העיניים האמורות לעקוב אחר המתרחש, ושיתוף חברתי בעשייה.

ניתן להתחיל לשיר שיר ולעצור במקום כלשהו ועל המשתתפים להשלים את המילה החסרה או על ידי תנועה מסוימת בגוף ,זה יכול להיות בכל נושא ובכל תחום ידע.

במידה ומתקשים בכשרים בתחום השפה אפשר להיעזר בתמונות אותן ירימו בעת השירה וההפסקה של המנחה. ניתן, למשל, לאפשר למשתתף לבחור את התמונה בה ישתמש המנחה בבית הבא של השיר -- כאן המשתתף הוא הנותן פקודות ונהנה לחזות ולשמוע את ביצוען על ההשלכות המתבקשות מכך.

מה אומר המחקר?
המחקר הוא חד משמעי באשר לתוצאות התמיכה שהמקצב והקצב מקנים. שירי לכת טובים לתנועות גופניות בהתאם לקצב ואילו נעימות רגועות יכולות לעזור לרגיעה ולנינוחות לסירוגין. כלי הקשה רבים יכולים לשמש למטרות אלה ובתוכם מקלות מקצב, תופים מסוגים שונים, משולשים, תיבות סיניות, פעמונים ועוד. ניתן גם להשתמש בכלי הקשה עם צלילים כמו מטלופונים או קסילופונים וכדו' או אפילו אורגניות שקל מאד למצוא לכל אחד דרך לנגן בהם למרות מוגבלויות מסוגים שונים.

לכל הילדים יש צורך להביע את עצמם ולחזק את הדימוי העצמי שלהם. פעילויות מוסיקליות אלה תורמות תרומה מאד משמעותית לצרכים אלה, בנוסף לפיתוח כשרים שונים.

המחזת סיפורים עם מוסיקה מהווה פעילות נהדרת לפיתוח מגוון כשרים לילדים עם צרכים מיוחדים כמו ילדים ומבוגרים הסובלים מסינדרום דאון. על נושא ייחודי זה הופקו מבחר סרטים בהשתתפות שחקנים עם בעיה זו והשתתפותם פתחה בהם יכולות דיבור, הבעה, תנועה, שירה ומשחק שהוכיחו שאין להתייחס לסובלים מבעיה זו מגבלות שלא ניתנות לפתרון. העמידה על במה, בפני כל קהל, מעוררת כל כך הרבה חושים אצל השחקן שבמהלך הזמן הופכים לחלק בלתי נפרד מן היכולות הנורמטיביות המתבקשות מכל אדם.

מתברר שילדים עם בעיות של אוטיזם הצליחו להגיע להישגים מרשימים ביותר, בכל תחומי הלימוד והחיים, בעזרת פעילויות מוסיקליות שונות. נראה, על פי המחקרים, שדווקא לסובלים מדרגות שונות של אוטיזם, אוזן קשבת וקולטת דרך גירויים מוסיקליים. גירויים אלה מקרבים אותם למציאות הסביבתית והתוכנית המקיפה אותם.

ילדים סגורים ומרוחקים מן החברה נפתחים בהדרגה כאשר הם משתתפים בפעילויות מוסיקליות חברתיות שונות. מתברר שבעזרת המוסיקה ניתן לעורר, לעודד, לחשוף ולפתח הבעות ותחושות רגשיות שונות החל בשמחה ועצב, בהלה, מתח, רגיעה, צחוק, הומור, געגועים, אהדה, סלידה ועוד.

על פי פול דורדוף וקלייב רובינס {music in therapy for handicapped childrenLlondon'1971 יש "ילד מוסיקלי" בתוך כל אדם ללא קשר אם הוא נורמטיבי או בעל צרכים מיוחדים ואת זאת יש להוציא לאור באמצעות הפעילויות המוסיקליות השונות.

במקרים בהם יש קשיים בדיבור או בהפקת מילים, ניתן לעבוד על תנועות (ווקאלים: אָ אֶ אִ אוֹ אוּ ( בדרך של חיקוי או משחק תוך שילוב התנועות הללו בתוך מנגינות. כל קול שהמשתתף מפיק ינוצל לפיתוח רעיונות אותם מבצעים יחד ומפתחים יחד. זה מפתיע עד כמה שזה יפתח שליטה פיזיולוגית היכולה לפתח כשרים בתחום הדיבור וההגייה.

שירים יהיו מושתתים על נושאים הקרובים למשתתפים, כמו למשל, שמותיהם ושמות בני המשפחה שלהם, דברים שהם אוהבים במיוחד (בגד, מאכל, משחק וכדו'), שלבים במהלך היומי שלהם, אישיות או פעילות שהם אוהבים במיוחד, בעל חי שהם אוהבים. ניתן לבחור במנגינה המוכרת מאד ולחבר לה מילים העוסקות בתחומי עניין הן בכיוון רגיל והן בכיוונים היתוליים או אבסורדיים. כאן ההומור מפתח את הכשרים היצירתיים שלהם.

חשוב לפתוח מפגש עם שיר ברכה ולסיימו עם שיר פרידה. בדרך זו ניתן להמציא שירים לכל שלבי הפעילויות. שירים אלה הופכים לסמלים ולמסרים המפתחים התייחסויות לשפה משותפת (אולי גם סודית שלנו כשאנו מופיעים בפני קהל...).
שירים אלה יכולים להוות דו-שיח כמו "בוקר טוב לכם" והם עונים "בוקר טוב גם לך" או כל צורת הבעה אחרת כמענה בהתאם ליכולותיהם ברגע זה.

חשוב להתרגל לסדר מסוים של פעילויות. יש משתתפים שדורשים סדר קבוע של פעילויות ויש שלא. ניתן להניח ציורים המסמלים את הפעילויות השונות ובכל פעם שמסתיימת פעילות אחת אחד המשתתפים מחזיר את התמונה המתאימה לקופסה , ניתן להראות תנועות גוף שונות לבצע את התנועה עם המוסיקה ובסיומה להחזירה את התמונה לתוך הקופסה.

סיכום
אלה רק מגוון מצומצם של רעיונות ופעילויות מוסיקליות אשר נוסו במכוני מחקר ובאוניברסיטאות שונות ואשר הוכחו כתורמות תרומות מאד משמעותיות לילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים.

רשימת מקורות מומלצים לקריאה:

Antia, S. D., & Kreimeyer, K. H. (1988). Maintenance of positive peer interaction in preschool hearing-impaired children. The Volta Review, 90, 325-337.
Bailey,D. B.,& Wolery,M. (1992). Teaching infants and preschoolers with disabilities. New York: Macmillan.
Balaban, N. (1991). Mainstreamed, mixed-age groups of infants and toddlers at the Bank Street Family Center. Zero to Three, 11,13-16.
Beckman, P. J., & Lieber, J. (1992). Parent-child social relationships and peer social competence of preschool children with disabilities. In S. L. Odom, S. R. McConnell, & M. A. McEvoy (Eds.), Social competence of young children with disabilities: Issues and strategies for intervention (pp. 6592). Baltimore, MD: Brookes.
Bowe, F. G. (1995). Birth to five: Early childhood special education. Albany, NY: Delmar.
Bredekamp, S. (1993). The relationship between early childhood education and early childhood special education: Healthy marriage or family feud? Topics in Early Childhood Special Education, 13, 258-273.
Brown, W. H., Fox, J. J., & Brady, M. (1987). Effects of spatial density on 3- and 4-year-old children's socially directed behavior during free play: An investigation of a setting factor. Education and Treatment of Children, 10, 247-258.
Brown, W. H., Ragland, E. U., & Fox, J. J. (1988). Effects of group socialization procedures on the social interactions of preschool children. Research in Developmental Disabilities, 9, 359-376.

Day, R., Powell, T., & Dy-Lin, T. (1982). An evaluation of the effects of a social interaction training package on mentally handicapped preschool children. Education and Training of the Mentally Retarded, 17, 125-130.
De Klyen, M., & Odom, S.L. (1989). Activity structure and social interactions with peers in developmentally integrated play groups. Journal of Early Intervention, 13, 342-352.
Guralnick, M. J. (1990). Social competence and early intervention. Journal of Early Intervention, 14, 3-14.
Guralnick, M. J. (1993). Developmentally appropriate practice in the assessment and intervention of children's peer relations. Topics in Early Childhood Special Education, 13, 344-371.

Hodgens, J. B., & McCoy, J. F. (1990). Effects of coaching and peer utilization procedures on the withdrawn behavior of preschoolers. Child and Family Behavior Therapy, 12, 25-47.
Johnson, J. E., & Johnson, K. M. (1992). Clarifying the developmental perspective in response to Carta, Schwartz, Atwater, and McConnell. Topics in Early Childhood Special Education, 12, 439-457.
McConnell, S. R., Peterson, C., & Fox, J. J. (1992). Effects of child specific interventions on social interaction rates of young children with disabilities: Selection of treatment components. Manuscript submitted for publication.
McConnell, S. R., Sisson, L. A., Cort, C. A., & Strain, P. S. (1991). Effects of social skills training and contingency management on reciprocal interaction of preschool children with behavioral handicaps. Journal of Special Education, 24, 473-495.
McEvoy, M. A., Niemeyer, J., & Fox, J. J. (1989, October). The measurement and development of affection in early childhood settings. Paper presented at the Fifth International Early Childhood Conference on Children with Special Needs, Minneapolis, MN.
McEvoy, M. A., & Odom, S. L. (1987). Social interaction training for preschool children with behavior disorders. Behavioral Disorders, 12, 242-252.
McEvoy, M. A., Odom, S. L., & McConnell, S. R. (1992). Peer social competence intervention for young children with disabilities. In S. Odom, S. McConnell, & M. McEvoy (Eds.), Social competence of young children with disabilities: Issues and strategies for intervention (pp. 113-133). Baltimore, MD: Brookes.
Mc Evoy, M. A., Twardosz, S., & Bishop, N. (1990). Affection activities: Procedures for encouraging young children with handicaps to interact with their peers. Education and Treatment of Children, 13, 159-167.
Mize, J., Ladd, G. W., & Price, J. M. (1985). Promoting positive peer relations with young children: Rationales and strategies. Child Care Quarterly, 14, 221-237.
Niemeyer, J. A., & McEvoy, M. A. (1990, October). Affection activities: Procedures for teaching young children at-risk for abuse to interact. Paper presented at the annual conference of the Division for Early Childhood, Albuquerque, NM.
Odom, S. L., & Brown, W. H. (1993). Social interaction skills for young children with disabilities in integrated settings. In C. A. Peck, S. L. Odom, & D. D. Bricker (Eds.), Integrating young children with disabilities into community settings (pp. 39-64). Baltimore, MD: Brookes.

Odom, S. L., Ostrosky, M., Cronin, P., & Keetz, A. (1992). Experimental analysis of a comprehensive intervention to promote social interactions of young children with and without disabilities: Treatment and induced generalization effects. Manuscript submitted for publication.
Odom, S. L., & Strain, P. S. (1986). A comparison of peerinitiation and teacher-antecedent interventions for promoting reciprocal social interaction of autistic preschoolers. Journal of Applied Behavior Analysis, 19, 59-71.
Peterson, C. A., & McConnell, S. R. (1993). Factors affecting the impact of social interaction skills interventions in early childhood special education. Topics in Early Childhood Special Education, 13, 38-56.

Peterson, C. A., McConnell, S. R., Cronin, P., Spicuzza, R., & Odom, S. (1991). Child-specific intervention manuals. Unpublished curriculummanual. Nashville,TN: VanderbiltMinnesota Social Interaction Project, Vanderbilt University, John F. Kennedy Center.
Sainato, D. M., & Carta, J. J. (1992). Classroom influences on the development of social competence in young children with disabilities. In S. L. Odom, S. R. McConnell, & M. A. McEvoy (Eds.), Social competence of young children with disabilities: Issues and strategies for intervention (pp. 93109). Baltimore, MD: Brookes.
Spiegel-McGill, P., Bambara, L. M., Shores, R. M., & Fox, J. J. (1984). The effects of proximity on socially directed behaviors of severely multiply handicapped children. Education and Treatment of Children, 7, 365-378.
Strain, P. S., & Odom, S. L. (1986). Peer social initiatives: Effective interventions for social skill development of exceptional children. Exceptional Children, 52, 543-552.
Walker, H. M., McConnell, S. R., & Clarke, J. Y. (1985). Social skills training in school settings: A model for the social integration of handicapped children in less restrictive settings. In R. McMahon & R. Peters (Eds.), Childhood disorders: Behavioral-developmental approaches (pp. 142168). New York: Bruner/Mazel.
Wittmer, D., & Peterson, S. (1992). Social development and integration: Facilitating the prosocial development of typical and exceptional infants and toddlers in group settings. Zero to Three, 12, 14-20.
Wusterbath, N. J., & Strain, P. S. (1980). Effects of adultmediated attention on the social behavior of physically abused and neglected preschool children. Education and Treatment of Children, 3, 91-99.
Barbara Lowenthal is a Professor, Department of Special Education, Northeastern Illinois University, Chicago.
Copyright Association for Childhood Education Spring 1996
Provided by ProQuest Information and Learning Company. All